חזרה לתפריט ראשי
היפריאליזם "חלון" הוא אובייקט. סוג מעורב של פסל-תמונה-אסמבלג', שלא בנוסח ההיפריאליסט המסורתי. עבודה מבוצעת היטב (מסגרת,חוטי כביסה, מקלות כביסה, יריעת פלסטיק כחולה, שקיות חול). מינון מעודן, מתוחכם, עבודה שכלתנית וסנטימנטאלית. תפישה מינימאליסטית המורכבת על היפריאליזם. עבודה ישראלית בהקשריה הפנימיים, באביזריה ובצבעוניותה. כאן הכח של פרומר" אדם ברוך, ידיעות אחרונות, 5.2.1982
העבודות הן זן של היפריאליזם ישראלי – היפריאליזם
של אור: בדים גדולים, העוסקים בנפילת האור והצל על גופים אורגניים, על חומרים
ואובייקטים קשים. ומן ההיפריאליזם אל האובייקט הכמו-פיסולי, המנסה לשמר את
תכונות הבראשית של צילום המוצא. מאיר אגסי, מוניטין, פברואר 1982. ההיפריאליזם של דוד פרומר הוא בהחלט מספק, אם כי הוא מדגיש שאין הוא רואה בהיפריאליזם מטרה לעצמה, אלא זהו רק אחד האמצעים, או אחת הטכניקות לעסוק בבעיות אמנות, ובמקרה זה, בבעיה הישנה והנצחית של העברת תחושת והשפעת האור באמצעות יצירת אמנות. טליה רפפורט, דבר, 29.1.1982
|